תנ"ך בקדושה ובעומק - כיוונים ודגשים
את התנ"ך קיבלנו מאת הקדוש ברוך הוא. ה' קדוש וספריו קדושים. ספרי התנ"ך הינם התגלות הקב"ה בעולם, על ידי נביאיו ועל ידי בעלי רוח הקודש.
אחד מיסודי האמונה שאותם מונה הרמב"ם הוא האמונה היסודית שאין כנבואתו של משה רבינו,
שהיא התורה. נבואתו היא בעלת הדרגה הגבוהה ביותר, והיא מוגדרת כנבואה באספקלריה המאירה.
ספרי הנביאים התקבלו גם הם בנבואה אלוקית, אך בדרגה נמוכה יותר,
המוגדרת 'איספקלריה שאינה מאירה'.
הכתובים התקבלו בדרגה שונה והיא ברוח הקודש. קודש וקדושה מחייבים זהירות.
תרומה וקורבנות הם קדושים, וישנן הלכות מרובות הקשורות לזהירות הנדרשת בהקרבתם, בנגיעה בהם ובאכילתם. לימוד התנ"ך הוא קודש קודשים, ומחייב זהירות ומתינות.
יש לגשת ללימוד התנ"ך מתוך הידיעה הברורה ומתוך האמונה שהתנ"ך התקבל מהקב"ה, ושהנוסח שמצוי בידינו, ושעבר במסורת הדורות, הוא דבר ה' המדוייק.
פרשנות התנ"ך חייבת לנבוע ממקורות קודש ויראת שמים, ומקום נכבד בפרשנות זו תופסים דברי חז"ל. חז"ל עסקו בפרשנות גם לחלקים ההלכתיים שבתנ"ך, וגם לחלקים הלא הלכתיים
(כגון לסיפורים, למוסר, לאמונה ומחשבת ישראל, לנאומי התוכחה והנחמה, ועוד).
באתר זה נרחיב ונעמיק בפרשנות התנ"ך בקדושה, ונייחד מקום מרכזי לפרשנותם של חז"ל.
כמו כן יתפרסמו בו מאמרים וסקירות בתחומים תורניים נוספים.